אחת לכמה זמן רשות המיסים בישראל נוהגת לעדכן ולפרסם חוזר במסגרתו היא פורסת תזכורות לקהל היבואנים והיצואנים במחוזותינו את הנהלים והחוקים הנוגעים בכללי המרת מטבח חוץ לשקלים, וכן אופי תשלום המסים עליהם. חוזר זה משתנה מעת לעת בהתאם לשינויים שנקבעים בתקנות מס הכנסה על פי החלטות משרד האוצר ורשות המסים.
לפני שנציג ונדון בעיקר התקנות הנוכחיות, נסביר ראשית בקצרה אודות המרת מטבע חוץ ומדוע הדבר משפיע ביחס לתשלום המס שיש לשלם על ההכנסות השונות: ובכן, הרעיון למעשה הוא מאוד פשוט - כאשר אנחנו עושים עסקה בחו"ל, כלומר כשאנחנו מייצאים ומוכרים לקהל בינלאומי, אזי אנחנו מקבלים כסף זר עבור המוצר או השירות שלנו. כסף זה נכנס לארץ וכאן הוא עובר המרה לכסף ישראלי, זאת בהנחה והוא אכן נכנס לארץ, ישנן חברות שמשאירות את הכסף בחו"ל בצורה כזו או אחרת, חוקית יותר או פחות.
במקרים שכאלו נדרש לקבוע כיצד משולם בעצם המס בהתאם לנהלי המיסוי הבינלאומי - האם ההכנסה מחושבת על פי מטבע זר או על פי מטבע ישראלי. לא פעם נוצר פער מסוים, בגלל השינוי במטבעות, הפער הוא נוצר גם בין הימים בהם אנחנו מבצעים את ההמרה, יום העסקה או יום התזרים. על כל אלה ועוד מס הכנסה קבע תקנות וכללים שונים אשר משפיעים על תשלום המס.
ראשית נציין ששער המרה אשר ייחשב לצורך תשלום מס, הוא שער ההמרה של בנק ישראל, במידה והוא לא מפרסם שער המרה למטבע בו בוצעה העסקה, אז הוא יתבצע לפי שער המרה של הדולר.
מועד שער ההמרה שנקבע הוא יום העסקה בהנחה ומדובר בעסק שמדווח למס הכנסה על בסיס צבירה, ואם זה עסק שמדווח על בסיס מזומן, הרי שזה יום התזרים. במקרה ומדובר בהכנסות פסיביות הרי שהתרגום יתבצע על פי יום התזרים. במקרה של רווחי הון הרי שהם יתורגמו על פי יום התזרים, ואם מדובר במקרה של הפסדים הרי העסק ידווח עליהם ואז הוא יקוזז עם ערכים שקליים לספירה בשנים הבאות.
נקודה חשובה נוספת שיש לקחת בחשבון בעת החישוב והתרגום הערכים לצורך תשלום מסים, הוא תשלום מיסוי חוץ. הכוונה לחברות או בעלי עסקים אשר משלמים גם מיסוי חוץ, כלומר מיסוי במדינות בהן הם פועלים. על פי תקנות מס הכנסה, הרי שלא יינתן זיכוי על תשלום מיסוי חוץ אלא אם בוצעו תוך שנתיים מתוך שנת המס. במקרה כזה מיסים ששולמו יתורגמו על פי מועד התזרים. בעוד שמיסים ששולמו מתוך השנה ועד שנתיים לאחר מכן, יבוצעו על פי שער החליפין בתום השנה. כללים דומים חלים במקרה של החזר מס.